נראה כי אנשים שחווים לא רק רגשות חיוביים אלא מגוון של רגשות חיוביים הם בעלי רמות נמוכות יותר של דלקת מערכתית, אשר עשויה להפחית את הסיכון שלהם למחלות כרוניות כגון סוכרת ומחלות לב, על פי מחקר שפורסם על ידי האגודה הפסיכולוגית האמריקאית (APA).
"ישנן עדויות הולכות וגדלות לכך שתגובות דלקתיות עשויות לעזור להסביר כיצד רגשות נכנסים אל מתחת לעור, כביכול, ולתרום לרגישות למחלות", אמר המחבר הראשי אנתוני אונג, דוקטורט מאוניברסיטת קורנל ו-Will Cornell Medical College. "הממצאים שלנו מצביעים על כך שחיים רגשיים חיוביים עשירים ומגוונים עשויים להועיל לבריאות על ידי רמות נמוכות יותר של דלקת במחזור."
המחקר פורסם בכתב העת APA רגש®.
אונג ועמיתיו ביקשו להתבסס על מחקרים קודמים שהצביעו על כך שאנשים שחווים רגשות חיוביים יותר נוטים לקבל תוצאות בריאותיות טובות יותר לאורך זמן. הם ביקשו ספציפית לקבוע אם טווח ומגוון של רגשות שאנשים חווים - מה שהם כינו "אמודיברסיטי" - יהיו קשורים לאינדיקטור ביולוגי אובייקטיבי - כלומר, דלקת. רמות גבוהות של דלקת מערכתית נקשרו למחלה כרונית (למשל, טרשת עורקים, סוכרת מסוג 2, אוסטאופורוזיס) ולסיכון מוגבר למוות בטרם עת, על פי Ong.
החוקרים עקבו אחר 175 משתתפים, בגילאי 40 עד 65, ממטרופולין פיניקס במשך 30 יום. במהלך אותה תקופה, המשתתפים השתמשו במחשב לוח שניתן להם לצורך המחקר כדי לשמור תיעוד יומי של החוויות הרגשיות שלהם. שישה חודשים לאחר מכן, נלקחו דגימות דם ונבדקו לסמנים של דלקת (כלומר, IL-6, CRP, פיברינוגן).
"גיוון רב יותר ברגשות החיוביים היומיומיים היה קשור לדלקת מערכתית נמוכה יותר", אמר אונג. "הקשר הזה נשאר משמעותי לאחר שהביא בחשבון רמות ממוצעות של רגשות חיוביים או שליליים, הבדלים במאפיינים דמוגרפיים, מדד מסת הגוף, אישיות, שימוש בתרופות ומצבים רפואיים."
חשוב לציין שהשפעה זו נמצאה רק לגיוון של רגשות חיוביים, לפי אונג, ממצא שהפתיע את החוקרים מכיוון שהם ציפו למצוא אסוציאציות דומות גם לגיוון רגשי שלילי וכללי.
כדי לקבוע גיוון רגשי חיובי, החוקרים ביקשו מהמשתתפים לציין את החוויה שלהם ב-16 רגשות חיוביים שונים (נלהבים, מתעניינים, נחושים, נרגשים, משועשעים, מלאי השראה, ערניים, פעילים, חזקים, גאים, קשובים, שמחים, נינוחים, עליזים, נינוחים, רגוע) לאורך תקופה של 30 יום. הגיוון נמדד לא רק לפי מספר הרגשות הבדידים שחוו אלא לפי התפלגות הכוללת ומספר הפעמים שכל רגש נחווה.
"באופן ספציפי, אמודיגנס נמוך מאופיינת בחוויות רגשיות שהן יחסית הומוגניות ומרוכזות בכמה קטגוריות רגשות, בעוד שהאמודיגנס הגבוה משקף חוויות רגשיות מגוונות יחסית ומפוזרות באופן שווה יותר על פני קטגוריות", אמר אונג.
בעוד שמחקרים קודמים בחנו את התפקיד העצמאי של רגשות חיוביים ושליליים על דלקת, אונג מאמין שזה עשוי להיות הראשון לבחון גם את התפקיד של מגוון הרגשות. עם זאת, הוא מזהיר כי יש לשכפל את הממצאים, המתמקדים במיוחד באנשים בגיל העמידה מאזור גיאוגרפי אחד, במדגמים גדולים יותר ומגוונים יותר מבחינה תרבותית.
נראה כי אנשים שחווים לא רק רגשות חיוביים אלא מגוון של רגשות חיוביים הם בעלי רמות נמוכות יותר של דלקת מערכתית, אשר עשויה להפחית את הסיכון שלהם למחלות כרוניות כגון סוכרת ומחלות לב, על פי מחקר שפורסם על ידי האגודה הפסיכולוגית האמריקאית (APA).
"ישנן עדויות הולכות וגדלות לכך שתגובות דלקתיות עשויות לעזור להסביר כיצד רגשות נכנסים אל מתחת לעור, כביכול, ולתרום לרגישות למחלות", אמר המחבר הראשי אנתוני אונג, דוקטורט מאוניברסיטת קורנל ו-Will Cornell Medical College. "הממצאים שלנו מצביעים על כך שחיים רגשיים חיוביים עשירים ומגוונים עשויים להועיל לבריאות על ידי רמות נמוכות יותר של דלקת במחזור."
המחקר פורסם בכתב העת APA רגש®.
אונג ועמיתיו ביקשו להתבסס על מחקרים קודמים שהצביעו על כך שאנשים שחווים רגשות חיוביים יותר נוטים לקבל תוצאות בריאותיות טובות יותר לאורך זמן. הם ביקשו ספציפית לקבוע אם טווח ומגוון של רגשות שאנשים חווים - מה שהם כינו "אמודיברסיטי" - יהיו קשורים לאינדיקטור ביולוגי אובייקטיבי - כלומר, דלקת. רמות גבוהות של דלקת מערכתית נקשרו למחלה כרונית (למשל, טרשת עורקים, סוכרת מסוג 2, אוסטאופורוזיס) ולסיכון מוגבר למוות בטרם עת, על פי Ong.
החוקרים עקבו אחר 175 משתתפים, בגילאי 40 עד 65, ממטרופולין פיניקס במשך 30 יום. במהלך אותה תקופה, המשתתפים השתמשו במחשב לוח שניתן להם לצורך המחקר כדי לשמור תיעוד יומי של החוויות הרגשיות שלהם. שישה חודשים לאחר מכן, נלקחו דגימות דם ונבדקו לסמנים של דלקת (כלומר, IL-6, CRP, פיברינוגן).
"גיוון רב יותר ברגשות החיוביים היומיומיים היה קשור לדלקת מערכתית נמוכה יותר", אמר אונג. "הקשר הזה נשאר משמעותי לאחר שהביא בחשבון רמות ממוצעות של רגשות חיוביים או שליליים, הבדלים במאפיינים דמוגרפיים, מדד מסת הגוף, אישיות, שימוש בתרופות ומצבים רפואיים."
חשוב לציין שהשפעה זו נמצאה רק לגיוון של רגשות חיוביים, לפי אונג, ממצא שהפתיע את החוקרים מכיוון שהם ציפו למצוא אסוציאציות דומות גם לגיוון רגשי שלילי וכללי.
כדי לקבוע גיוון רגשי חיובי, החוקרים ביקשו מהמשתתפים לציין את החוויה שלהם ב-16 רגשות חיוביים שונים (נלהבים, מתעניינים, נחושים, נרגשים, משועשעים, מלאי השראה, ערניים, פעילים, חזקים, גאים, קשובים, שמחים, נינוחים, עליזים, נינוחים, רגוע) לאורך תקופה של 30 יום. הגיוון נמדד לא רק לפי מספר הרגשות הבדידים שחוו אלא לפי התפלגות הכוללת ומספר הפעמים שכל רגש נחווה.
"באופן ספציפי, אמודיגנס נמוך מאופיינת בחוויות רגשיות שהן יחסית הומוגניות ומרוכזות בכמה קטגוריות רגשות, בעוד שהאמודיגנס הגבוה משקף חוויות רגשיות מגוונות יחסית ומפוזרות באופן שווה יותר על פני קטגוריות", אמר אונג.
בעוד שמחקרים קודמים בחנו את התפקיד העצמאי של רגשות חיוביים ושליליים על דלקת, אונג מאמין שזה עשוי להיות הראשון לבחון גם את התפקיד של מגוון הרגשות. עם זאת, הוא מזהיר כי יש לשכפל את הממצאים, המתמקדים במיוחד באנשים בגיל העמידה מאזור גיאוגרפי אחד, במדגמים גדולים יותר ומגוונים יותר מבחינה תרבותית.
נראה כי אנשים שחווים לא רק רגשות חיוביים אלא מגוון של רגשות חיוביים הם בעלי רמות נמוכות יותר של דלקת מערכתית, אשר עשויה להפחית את הסיכון שלהם למחלות כרוניות כגון סוכרת ומחלות לב, על פי מחקר שפורסם על ידי האגודה הפסיכולוגית האמריקאית (APA).
"ישנן עדויות הולכות וגדלות לכך שתגובות דלקתיות עשויות לעזור להסביר כיצד רגשות נכנסים אל מתחת לעור, כביכול, ולתרום לרגישות למחלות", אמר המחבר הראשי אנתוני אונג, דוקטורט מאוניברסיטת קורנל ו-Will Cornell Medical College. "הממצאים שלנו מצביעים על כך שחיים רגשיים חיוביים עשירים ומגוונים עשויים להועיל לבריאות על ידי רמות נמוכות יותר של דלקת במחזור."
המחקר פורסם בכתב העת APA רגש®.
אונג ועמיתיו ביקשו להתבסס על מחקרים קודמים שהצביעו על כך שאנשים שחווים רגשות חיוביים יותר נוטים לקבל תוצאות בריאותיות טובות יותר לאורך זמן. הם ביקשו ספציפית לקבוע אם טווח ומגוון של רגשות שאנשים חווים - מה שהם כינו "אמודיברסיטי" - יהיו קשורים לאינדיקטור ביולוגי אובייקטיבי - כלומר, דלקת. רמות גבוהות של דלקת מערכתית נקשרו למחלה כרונית (למשל, טרשת עורקים, סוכרת מסוג 2, אוסטאופורוזיס) ולסיכון מוגבר למוות בטרם עת, על פי Ong.
החוקרים עקבו אחר 175 משתתפים, בגילאי 40 עד 65, ממטרופולין פיניקס במשך 30 יום. במהלך אותה תקופה, המשתתפים השתמשו במחשב לוח שניתן להם לצורך המחקר כדי לשמור תיעוד יומי של החוויות הרגשיות שלהם. שישה חודשים לאחר מכן, נלקחו דגימות דם ונבדקו לסמנים של דלקת (כלומר, IL-6, CRP, פיברינוגן).
"גיוון רב יותר ברגשות החיוביים היומיומיים היה קשור לדלקת מערכתית נמוכה יותר", אמר אונג. "הקשר הזה נשאר משמעותי לאחר שהביא בחשבון רמות ממוצעות של רגשות חיוביים או שליליים, הבדלים במאפיינים דמוגרפיים, מדד מסת הגוף, אישיות, שימוש בתרופות ומצבים רפואיים."
חשוב לציין שהשפעה זו נמצאה רק לגיוון של רגשות חיוביים, לפי אונג, ממצא שהפתיע את החוקרים מכיוון שהם ציפו למצוא אסוציאציות דומות גם לגיוון רגשי שלילי וכללי.
כדי לקבוע גיוון רגשי חיובי, החוקרים ביקשו מהמשתתפים לציין את החוויה שלהם ב-16 רגשות חיוביים שונים (נלהבים, מתעניינים, נחושים, נרגשים, משועשעים, מלאי השראה, ערניים, פעילים, חזקים, גאים, קשובים, שמחים, נינוחים, עליזים, נינוחים, רגוע) לאורך תקופה של 30 יום. הגיוון נמדד לא רק לפי מספר הרגשות הבדידים שחוו אלא לפי התפלגות הכוללת ומספר הפעמים שכל רגש נחווה.
"באופן ספציפי, אמודיגנס נמוך מאופיינת בחוויות רגשיות שהן יחסית הומוגניות ומרוכזות בכמה קטגוריות רגשות, בעוד שהאמודיגנס הגבוה משקף חוויות רגשיות מגוונות יחסית ומפוזרות באופן שווה יותר על פני קטגוריות", אמר אונג.
בעוד שמחקרים קודמים בחנו את התפקיד העצמאי של רגשות חיוביים ושליליים על דלקת, אונג מאמין שזה עשוי להיות הראשון לבחון גם את התפקיד של מגוון הרגשות. עם זאת, הוא מזהיר כי יש לשכפל את הממצאים, המתמקדים במיוחד באנשים בגיל העמידה מאזור גיאוגרפי אחד, במדגמים גדולים יותר ומגוונים יותר מבחינה תרבותית.