<br> סיכום
שאלות לשאול:
- האם זו חזרה?
- מה שקרה?
- מה אתה יכול לראות מלבד עצב?
כל אחד יכול לחשוב על אירועי חיים שיגרמו לך להיות עצובים או מטורפים, שיקחו לך את האנרגיה, ואפילו יגרמו לך לפקפק במשמעות חייך. אנחנו לא רוצים לקרוא לכל חולף דיכאון במצב רוח ירוד כי היינו עושים מחלה ממה שעשוי להיות דרך נורמלית להרגיש בתנאים רעים. לא כל תחושה עצובה או מטורפת היא דיכאון שצריך להיבדק על ידי רופא או מטפל. אז איך נוכל להבחין בהבדל?
הנה כמה שאלות כלליות שכדאי לחשוב עליהן כשאתה מנסה להחליט:
האם זו חזרה? דיכאון היא מחלה שעלולה לחזור. לאחר שחווית את זה והתאוששת, הסיכוי שלך לדיכאון נוסף גבוה יותר מאשר עבור מישהו שמעולם לא היה לו. אם מישהו סבל ממחלת הדיכאון בעבר, שינויים חדשים במצב הרוח ובפעולות פירושו לפעמים שהוא חזר.
כמה זמן זה נמשך? זו חייבת להיות אחת השאלות הכי גדולות שיש לשאול כשמנסים לזהות דיכאון רציני. אם אתה מרגיש עצוב במשך יום או יומיים או אפילו שבוע לפני שאתה חוזר לתנופת העניינים, סביר להניח שזו לא מחלת הדיכאון אלא תגובה לאירועים בחיים. מחלת הדיכאון, למעט יוצאים מן הכלל, צריכה להיות שם כמה שבועות לפני שנוכל להיות בטוחים שהבעיה היא יותר מעצבות רגילה.
מה שקרה? כל אחד מאיתנו מגיב בדרכים שלו לדברים שקורים בחיינו. אכזבות גורמות לנו להיות עצובים או נסערים. כאשר התקוות הגדולות לחגים אינן מתגשמות, למשל, אדם יכול לקבל את "בלוז החג". כשמישהו עובר תקופות מאוד קשות, זה לא מפתיע לראות אותו כבד מהכאב והדאגות שלו.
מצב מיוחד של אובדן קורה כאשר אדם אהוב עוזב או מת. סוג מיוחד זה של עצב, הנקרא אבל, יכול להימשך שבועות ואפילו חודשים. לפעמים האבל הופך לדיכאון עם הזמן. אבל בניגוד לאנשים מדוכאים, אלו שמתאבלים מרגישים את העצב שלהם ב"גלים" ולא במצב רוח ירוד ללא הפסקה. העצבות שלהם עלולה להחמיר לפתע כאשר יזכרו באובדן. לרוב אין להם מחשבות על לקחת את החיים שלהם או לאבד קשר עם המציאות. אבל לפעמים אבל יכול לגרום לאדם לחשוב על מוות כדי להצטרף שוב לאהובה האבוד.
אבל הוא על אובדנים, בעוד דיכאון הולך הרבה יותר מאשר עצב על אובדן. הפסדים או אכזבות גרועים יותר ועדכניים יותר משפיעים עלינו ביתר שאת. אפילו ההפסדים הנוראיים ביותר מזיזים כל אחד מאיתנו אחרת. אנחנו תמיד צריכים לזכור שאדם שחווה אבל עלול גם להיות מדוכא באותו הזמן.
מה אתה יכול לראות מלבד עצב? מחלת הדיכאון משפיעה על חלקים רבים בהתנהגותו של אדם, לא רק על מצב הרוח. שינויים בשינה, עניין, תיאבון, אנרגיה, ריכוז, רגשות אשמה ורצון לחיות, מתרחשים יותר עם דיכאון מאשר עם עצב פשוט. אדם שמרגיש נמוך ואינו יכול להתעודד אפילו מאירועים משמחים כמו זמן עם חבר עלול ללקות במחלה של דיכאון. כאשר אדם מדבר על לקיחת חייו או רצון למות, או כאשר הוא שומע דברים כגון קולות שאחרים לא שומעים, זה אומר שהאדם עשוי להתמודד עם דיכאון ולא רק עם בלוז.
אם תשאל את השאלות האלה, אולי תוכל להבין אם מצב הרוח האומלל של אדם נובע מהבלוז או שהיא מחלה אמיתית הזקוקה לטיפול.
<br> סיכום
שאלות לשאול:
- האם זו חזרה?
- מה שקרה?
- מה אתה יכול לראות מלבד עצב?
כל אחד יכול לחשוב על אירועי חיים שיגרמו לך להיות עצובים או מטורפים, שיקחו לך את האנרגיה, ואפילו יגרמו לך לפקפק במשמעות חייך. אנחנו לא רוצים לקרוא לכל חולף דיכאון במצב רוח ירוד כי היינו עושים מחלה ממה שעשוי להיות דרך נורמלית להרגיש בתנאים רעים. לא כל תחושה עצובה או מטורפת היא דיכאון שצריך להיבדק על ידי רופא או מטפל. אז איך נוכל להבחין בהבדל?
הנה כמה שאלות כלליות שכדאי לחשוב עליהן כשאתה מנסה להחליט:
האם זו חזרה? דיכאון היא מחלה שעלולה לחזור. לאחר שחווית את זה והתאוששת, הסיכוי שלך לדיכאון נוסף גבוה יותר מאשר עבור מישהו שמעולם לא היה לו. אם מישהו סבל ממחלת הדיכאון בעבר, שינויים חדשים במצב הרוח ובפעולות פירושו לפעמים שהוא חזר.
כמה זמן זה נמשך? זו חייבת להיות אחת השאלות הכי גדולות שיש לשאול כשמנסים לזהות דיכאון רציני. אם אתה מרגיש עצוב במשך יום או יומיים או אפילו שבוע לפני שאתה חוזר לתנופת העניינים, סביר להניח שזו לא מחלת הדיכאון אלא תגובה לאירועים בחיים. מחלת הדיכאון, למעט יוצאים מן הכלל, צריכה להיות שם כמה שבועות לפני שנוכל להיות בטוחים שהבעיה היא יותר מעצבות רגילה.
מה שקרה? כל אחד מאיתנו מגיב בדרכים שלו לדברים שקורים בחיינו. אכזבות גורמות לנו להיות עצובים או נסערים. כאשר התקוות הגדולות לחגים אינן מתגשמות, למשל, אדם יכול לקבל את "בלוז החג". כשמישהו עובר תקופות מאוד קשות, זה לא מפתיע לראות אותו כבד מהכאב והדאגות שלו.
מצב מיוחד של אובדן קורה כאשר אדם אהוב עוזב או מת. סוג מיוחד זה של עצב, הנקרא אבל, יכול להימשך שבועות ואפילו חודשים. לפעמים האבל הופך לדיכאון עם הזמן. אבל בניגוד לאנשים מדוכאים, אלו שמתאבלים מרגישים את העצב שלהם ב"גלים" ולא במצב רוח ירוד ללא הפסקה. העצבות שלהם עלולה להחמיר לפתע כאשר יזכרו באובדן. לרוב אין להם מחשבות על לקחת את החיים שלהם או לאבד קשר עם המציאות. אבל לפעמים אבל יכול לגרום לאדם לחשוב על מוות כדי להצטרף שוב לאהובה האבוד.
אבל הוא על אובדנים, בעוד דיכאון הולך הרבה יותר מאשר עצב על אובדן. הפסדים או אכזבות גרועים יותר ועדכניים יותר משפיעים עלינו ביתר שאת. אפילו ההפסדים הנוראיים ביותר מזיזים כל אחד מאיתנו אחרת. אנחנו תמיד צריכים לזכור שאדם שחווה אבל עלול גם להיות מדוכא באותו הזמן.
מה אתה יכול לראות מלבד עצב? מחלת הדיכאון משפיעה על חלקים רבים בהתנהגותו של אדם, לא רק על מצב הרוח. שינויים בשינה, עניין, תיאבון, אנרגיה, ריכוז, רגשות אשמה ורצון לחיות, מתרחשים יותר עם דיכאון מאשר עם עצב פשוט. אדם שמרגיש נמוך ואינו יכול להתעודד אפילו מאירועים משמחים כמו זמן עם חבר עלול ללקות במחלה של דיכאון. כאשר אדם מדבר על לקיחת חייו או רצון למות, או כאשר הוא שומע דברים כגון קולות שאחרים לא שומעים, זה אומר שהאדם עשוי להתמודד עם דיכאון ולא רק עם בלוז.
אם תשאל את השאלות האלה, אולי תוכל להבין אם מצב הרוח האומלל של אדם נובע מהבלוז או שהיא מחלה אמיתית הזקוקה לטיפול.
<br> סיכום
שאלות לשאול:
- האם זו חזרה?
- מה שקרה?
- מה אתה יכול לראות מלבד עצב?
כל אחד יכול לחשוב על אירועי חיים שיגרמו לך להיות עצובים או מטורפים, שיקחו לך את האנרגיה, ואפילו יגרמו לך לפקפק במשמעות חייך. אנחנו לא רוצים לקרוא לכל חולף דיכאון במצב רוח ירוד כי היינו עושים מחלה ממה שעשוי להיות דרך נורמלית להרגיש בתנאים רעים. לא כל תחושה עצובה או מטורפת היא דיכאון שצריך להיבדק על ידי רופא או מטפל. אז איך נוכל להבחין בהבדל?
הנה כמה שאלות כלליות שכדאי לחשוב עליהן כשאתה מנסה להחליט:
האם זו חזרה? דיכאון היא מחלה שעלולה לחזור. לאחר שחווית את זה והתאוששת, הסיכוי שלך לדיכאון נוסף גבוה יותר מאשר עבור מישהו שמעולם לא היה לו. אם מישהו סבל ממחלת הדיכאון בעבר, שינויים חדשים במצב הרוח ובפעולות פירושו לפעמים שהוא חזר.
כמה זמן זה נמשך? זו חייבת להיות אחת השאלות הכי גדולות שיש לשאול כשמנסים לזהות דיכאון רציני. אם אתה מרגיש עצוב במשך יום או יומיים או אפילו שבוע לפני שאתה חוזר לתנופת העניינים, סביר להניח שזו לא מחלת הדיכאון אלא תגובה לאירועים בחיים. מחלת הדיכאון, למעט יוצאים מן הכלל, צריכה להיות שם כמה שבועות לפני שנוכל להיות בטוחים שהבעיה היא יותר מעצבות רגילה.
מה שקרה? כל אחד מאיתנו מגיב בדרכים שלו לדברים שקורים בחיינו. אכזבות גורמות לנו להיות עצובים או נסערים. כאשר התקוות הגדולות לחגים אינן מתגשמות, למשל, אדם יכול לקבל את "בלוז החג". כשמישהו עובר תקופות מאוד קשות, זה לא מפתיע לראות אותו כבד מהכאב והדאגות שלו.
מצב מיוחד של אובדן קורה כאשר אדם אהוב עוזב או מת. סוג מיוחד זה של עצב, הנקרא אבל, יכול להימשך שבועות ואפילו חודשים. לפעמים האבל הופך לדיכאון עם הזמן. אבל בניגוד לאנשים מדוכאים, אלו שמתאבלים מרגישים את העצב שלהם ב"גלים" ולא במצב רוח ירוד ללא הפסקה. העצבות שלהם עלולה להחמיר לפתע כאשר יזכרו באובדן. לרוב אין להם מחשבות על לקחת את החיים שלהם או לאבד קשר עם המציאות. אבל לפעמים אבל יכול לגרום לאדם לחשוב על מוות כדי להצטרף שוב לאהובה האבוד.
אבל הוא על אובדנים, בעוד דיכאון הולך הרבה יותר מאשר עצב על אובדן. הפסדים או אכזבות גרועים יותר ועדכניים יותר משפיעים עלינו ביתר שאת. אפילו ההפסדים הנוראיים ביותר מזיזים כל אחד מאיתנו אחרת. אנחנו תמיד צריכים לזכור שאדם שחווה אבל עלול גם להיות מדוכא באותו הזמן.
מה אתה יכול לראות מלבד עצב? מחלת הדיכאון משפיעה על חלקים רבים בהתנהגותו של אדם, לא רק על מצב הרוח. שינויים בשינה, עניין, תיאבון, אנרגיה, ריכוז, רגשות אשמה ורצון לחיות, מתרחשים יותר עם דיכאון מאשר עם עצב פשוט. אדם שמרגיש נמוך ואינו יכול להתעודד אפילו מאירועים משמחים כמו זמן עם חבר עלול ללקות במחלה של דיכאון. כאשר אדם מדבר על לקיחת חייו או רצון למות, או כאשר הוא שומע דברים כגון קולות שאחרים לא שומעים, זה אומר שהאדם עשוי להתמודד עם דיכאון ולא רק עם בלוז.
אם תשאל את השאלות האלה, אולי תוכל להבין אם מצב הרוח האומלל של אדם נובע מהבלוז או שהיא מחלה אמיתית הזקוקה לטיפול.